שמי יהונתן עוזרי, תלמיד תואר שני שעלה השנה לירושלים מאזור המרכז. במסגרת תוכנית המתמחים של רוח חדשה התחלתי 'להתמחות' בתוכנית החינוכית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תחת כנפיה הפרושות לרווחה של מנהלת התוכנית דפנה גרובר.  בנוסף לשמונה השעות השבועיות שלי במסגרת ההתמחות דפנה הקצתה לי שלושים אחוז משרה.העבודה שלי במכון הישראלי לדמוקרטיה אפשרה לי "נחיתה רכה" בירושלים ומהווה חלק מרכזי מחיי כיום. שמי יהונתן עוזרי, תלמיד תואר שני שעלה השנה לירושלים מאזור המרכז. במסגרת תוכנית המתמחים של רוח חדשה התחלתי 'להתמחות' בתוכנית החינוכית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תחת כנפיה הפרושות לרווחה של מנהלת התוכנית דפנה גרובר.

 בנוסף לשמונה השעות השבועיות שלי במסגרת ההתמחות דפנה הקצתה לי שלושים אחוז משרה.העבודה שלי במכון הישראלי לדמוקרטיה אפשרה לי "נחיתה רכה" בירושלים ומהווה חלק מרכזי מחיי כיום.

במסגרת פרוייקט המתמחים של רוח חדשה התחלתי התמחות במגזין ירושלמי. ירושלמי היא חברת יחסי ציבור, סטודיו לגרפיקה, ומו"ל של מקומון בירושלים (מגזין ירושלמי) ואתר אינטרנט של המקומון. במסגרת ההתמחות אני פועל כמנהל המחשוב ומתעסק בפרסום תכנים לאתר האינטרנט כסגן מנהלת התוכן. במסגרת התפקיד אני מטפל במערכות המחשוב של הארגון, שעוסק בתחום הפרינט, משלב מערכות PC, MAC וגם שרת לינוקס. כמו כן אני אחראי על בניית המערכות הללו מחדש, בפעם הראשונה מאז שנת 2000. בחודש הראשון לעבודתי עלה לאוויר העולם האתר החדש של המקומון, בשותפות עם מקומונים בארץ. במסגרת תהליך זה תמכתי בהטמעה של המערכת בארגון ובנהלי העבודה שלו.

מבחינה מקצועית עסקתי לפני כן בתחום של מחשוב עסקי וכנראה אמשיך לעסוק בתחום זה בעתיד הנראה לעין. בירושלמי נתקלתי בסביבה כמעט ייחודית שמשלבת מערכות מחשוב משלוש פלטפורמות וממספר דורות של כל מערכת. מגזין ירושלמי קיבל אותי בזרועות פתוחות ואפשר לי להתקדם במהירות לתפקיד בכיר מאוד בארגון ולייצר השפעה ניכרת בפרקטיקות העבודה שם. בתמורה להתמחות קיבלתי מרוח חדשה מלגה, ואני מקבל מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית כ-2 נקודות זכות. כמו כן אני מרגיש שמבחינה מקצועית ההתמחות קידמה אותי בתחומי העיסוק שלי ותאפשר לי בעתיד להתקבל לעבודות שמתאימות לי.

"אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך"

(ג'ון פ' קנדי)

כששמעתי לראשונה על פרויקט המתמחים היה לי דיי ברור שאני לא מעוניינת להשתתף בו. שאלתי את עצמי: מה מביא סטודנט שפוי ועסוק להתחייב להשקיע 7 שעות בממוצע בשבוע בפרויקט כלשהו על אף הידיעה המוקדמת שלא יקבל כסף או תמורה חומרית עבור ההשקעה? למרות זאת, הביקורות הטובות ששמעתי על הפרויקט והאפשרות להתמחות במקומות מאוד מעניינים, הביאו אותי בכל זאת להירשם. היום, אני מתמחה באתר סקופ המספק במה לגולשים לכתוב את החדשות שלהם. הקונספט הייחודי של האתר מספק לאוכלוסיה גדולה מרחב ציבורי דמוקרטי באמת להתבטא בו ולדסקס על סוגיות היום הבוערות מחוץ לעיתונות הפופולארית שדמוקרטית ביטוי בהחלט אינה שמה השני. במסגרת ההתמחות במקום, ניתנה לי הזדמנות ראשונה לבחון מהי עבודת עריכה תקשורתית: לשכתב כתבות של גולשים, לאמתן ולבקש תגובות ממוסדות שונים בעיקר בנוגע למחדלים וליקויים בהם וכמו כן, לבדוק האם התחום התקשורתי קוסם לי ואולי יעניין אותי לנסות להשתלב בו עם סיום התואר הראשון. עד מהרה, גיליתי כי על אף שלא עסקתי בתחום לפני כן, הוא משך אותי ופתח סט שלם של תחומי עניין שכלל לא ידעתי שקיימים בי. עיסוק בכתבות הגולשים העלה את רצוני אף לכתוב בעצמי על דברים שנגעו לי, לנסות ולעורר תשומת לב לנושאים המהותיים לי אישית גם אם אינם נמצאים על סדר היום התקשורתי או הפוליטי. כך קרה כי השאלה: למה התמחות? שעלתה בראשי בפעם הראשונה ששמעתי על הפרויקט קיבלה תשובה: בגלל ההזדמנות!.

"פרויקט המתמחים" אינו כרטיס לכיוון אחד אל תוך הארגון ואל המשרה המיוחלת. הפרויקט פותח למתמחה, כפי שהוא פתח עבורי, חלון אל עולם שבו, אם אתה (או את) עובדים קשה ומגלים רצינות ואחריות, קיים סיכוי שגם יציעו לכם עבודה. מה שבטוח הוא, שתלמדו הרבה ותרכשו כלים חשובים שיסייעו לכם בעתיד המקצועי והאישי שלכם.

 

 

כסטודנטים וכצעירים במדינת ישראל, אנחנו שואפים להגיע לאנשהו. אנחנו רוצים לחיות בחברה הישראלית שלנו ולהתפרנס (לכל הפחות). אך המציאות היא שרובנו לא יודעים איך. לרובנו אין מושג ריאלי מה מחכה לנו בעולם המקצועי. אני בחרתי לעשות תואר באוניברסיטה העברית, בחברה וברוח, מכיוון שרציתי וגם כי שיערתי לעצמי שזה יסייע לי למצוא תעסוקה. כשהתחלתי החלטתי להתמקד אך ורק בלימודים, ואפילו לא לעבוד (העדפתי לקחת הלוואה). הגישה שלי השתנתה והתפתחה: הבנתי שזה לא חכם למצוא את עצמי ביום שאחרי עם תואר ביד, אך במצב שאני מתחיל מאפס בעולם המקצועי. אלא שזה מועיל להתקדמות שלנו להתחיל מוקדם כמה שיותר, זה טוב להיסחף לתחומים רבים ולהתנסות במשרות שונות. הלימודים עצמם מהווים חוויה התנסותית וחשיפתית טובה מאוד. אך למי שלא ממשיך לקריירה אקדמית, כדאי שידו תהיה במה שמעבר ללימודים. לאט לאט אנחנו (ואחרים!) מגלים אילו תחומים מושכים אותנו, אילו תכונות יש לנו ואילו תפקידים מתאימים לנו.

פרויקט המתמחים מטעם רוח חדשה הוא הזדמנות מעולה לנסות תחומים ותפקידים חדשים. אני מתמחה בסטארט-אפ ירושלים, עמותה שמבצעת פרויקטים למען קידום עסקי-כלכלי של העיר. בהתמחות אני מסייע בפרויקט שמטרתו למצות את הפוטנציאל התיירותי של העיר. בפועל אני לומד על השיטה האסטרטגית של הפרויקט, אוסף נתונים דרך האינטרנט, מתקשר עם גורמים בערים שונות באירופה, מעבד תכנית עסקית, משתתף בסדנאות מקצועיות, מדבר עם אנשי מקצוע ומתלווה לפגישות מו"מ. ההתמחות העניקה לי חשיפה והתנסות ריאלית בתוך העולם המקצועי. כאשר אסיים את התואר הראשון, המעבר לעולם המקצועי יהיה חלק יותר כי אני כבר מפתח כיוון וחכמה מניסיון. כרגע אני מתכוון להמשיך לתואר שני במנהל עסקים ולפרוס אותו על כמה שנים ולעבוד משרה מלאה תוך כדי.

עבודה פרלמנטארית זה לא דבר שאתה נולד איתו – זו עבודה שאם אתה חפץ להיות עוזר פרלמנטארי איכותי ומיומן, עליך ללמוד את העבודה היטב ובצורה יסודית. באמצעות ההתמחות נחשפתי לאנשי ממשל רבים ולמדתי להתנסח ולהתבטא ברהיטות רבה. העבודה פתחה לי, מאוחר יותר, את הדלת לעבודה עם ח"כים רבים נוספים.

שמי לוטם, ואני מתמחה אצל עו"ד במבי צורי, לוביסטית מחברת "גלעד- יחסי ממשל ולובינג". תוכנית המתמחים אפשרה לי למצוא את עצמי בכל העולם הענק שמעבר לאקדמיה, לחבר לימודים לפרקטיקה ולהבין האם אני באמת בדרך הנכונה. זו שנה ראשונה שמגיע סטודנט לחברת "גלעד", ואני מקווה שבסוף השנה נוכל להכתיר את הניסיון כמוצלח.

במסגרת ההתמחות שלי במוזיאון ארצות המקרא עזרתי למנכ"ל ולמחלקת חינוך בהפקת אירועי ציון 16 שנה למוזיאון. השתלבתי בעבודה בשלב התכנון של הפרויקט ועזרתי להוציא אותו אל הפועל, לשווק אותו, ולתאם אותו. במסגרת העבודה למדתי רבות על הפקת אירוע, על פניה לקהלים מסויימים לשיווק, על גיוס כספים וכד'. זו הייתה רק טעימה, מכיוון שביום בשבוע אי אפשר לעשות הרבה, אך מהטעימה הזו למדתי הרבה והרחבתי אופקים. חוץ מהפרויקט שהשתתפתי בו נחשפתי גם לתחומים אחרים במוזיאון כמו פרסום, דוברות, אוצרות, חינוך ילדים וכד'. זו הייתה התנסות ראשונה מסוגה עבורי, ובתור סטודנטית לתולדות האמנות וארכיאולוגיה זה היה מרתק לראות איך מוזיאון פועל מבפנים

ולהכיר את בעלי התפקידים השונים.

 

 

שנת הלימודים השנייה התחילה והכניסה לאוניברסיטה לעולם לא נראתה מאיימת יותר. כולם פוסחים על פניי בפרצופים יודעים, הממהרים לאנשהו, בטוחים מדי. רק אני עדיין מחפשת את הכיתה הנכונה, את הדרך הנכונה להצלחה. השנה הראשונה הייתה למקלט, הקלתי על עצמי והרשיתי להתפנק ללא עיסוקים מיוחדים מלבד הלימודים. אך בשנה השנייה הציפייה גוברת, התואר אוטוטו נגמר והמסקנות צריכות זה כבר לקרום עור וגידים. לקחתי החלטה אמיצה ושלחתי אין ספור עותקי קורות חיים, אך אותו משפט ארור המסביר כי "מחפשים ניסיון" רדף אחרי ונותרתי ללא פירות לקצור. בחיפושיי אחר פתרון אופטימאלי – רכישת ניסיון בתחום מועדף – שמעתי על פרויקט "רוח חדשה" המוצא מקומות התמחות לסטודנטים ומבסס את עתידם. בתמיכה צמודה ואכפתית של הרכזת שהוצמדה לי ושלמדה להכיר את רצונותיי וכישוריי החלטתי לקחת חלק, כדוברת, במרכז SOS ללימודי אלימות בישראל. המרכז הפך להיות לבית חם, מעודד והמעניק כלים אסטרטגיים להתמודדות בשוק העבודה. שעות ההתמחות היו נוחות ומצומצמות כך שיכולתי להמשיך ולהשקיע בלימודים ואילו הניסיון שרכשתי היה בלתי נדלה. כיום, לאחר יותר מחצי שנה, מוצלחת במיוחד, התמניתי ל - ע. מנכ"ל האחראית על תפעול פרויקטים, על התקציב, הממונה על מתנדבים וכדומה. את כל התודות אני חבה לפרויקט שניתב אותי אל המקום המתאים לי ביותר ותמך בי לאורך כל הדרך. מכאן, העתיד נראה ורוד והאפשרויות אין סופיות. אל תחכו לניסיון, צרו אותו במו ידיכם.

בהצלחה!

פרוייקט המתמחים תופס כותרות בעיתונים המובילים של ישראל!

מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ, דה-מארקר ועוד כותבות ומהללים את הפרוייקט היחודי של רוח חדשה - כנסו לראות.